<h1>סמ"ק מצוריך סימן רי"ד</h1>
<h2>דף ה.</h2>
שלא לאכול חדש קודם שהתיר העומר כדכתיב (ויקרא כ"ג) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את עומר התנופה. ויש לאו בלחם ולאו בכרמל כמו שדרשו רבותינו. (מנחות דף ע'). ואיסור חדש נוהג בה' מינין חיטה ושעורה וכוסמת ושיבולת שועל ושיפון, ונוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ. ובזמן שבית המקדש קיים הבאת העומר מתיר כל התבואה שנשרשה קודם ושלא בזמן שבית המקדש קיים האיר המזרח מתיר כל התבואה, והתקין ר' יוחנן בן זכאי משחרב בית המקדש שיהא יום הנף כולו אסור. ונוהג [אף] בשל גוים לפיכך צריך ליזהר במקומות שזורעין אחר י"ו לניסן שלנו שלא לאכול מתבואה של אותה שנה וכן קלי וכרמלא). וחייב מלקות על כל אחד בפני עצמו ואם אכל שלשתן לוקה שלושב). א) במקומות שעושין שני ימים אסור כל יום י"ז עד ערב מדברי סופרים כדאמר רבינא פרק ר' ישמעאל (מנחות דף ס"ח). עכ"ל ס"ג (סי' קמ"ד). ב) כל תבואה שהשרישה קודם הקרבת העומר אף על פי שלא נגמרה אלא אחר שקרב מותרת באכילה ותבואה שהשרישה אחר שקרב העומר אסורה כל אותה השנה, עכ"ל ס"ג (שם). כתב הר"י בתשובה כי תבואה שנשרשה לאחר העומר כמו לאחר י"ו אסור מן התורה לקצרם, דחוצה לארץ שפיר ממקום שאתה מביא דקיימא לן כר' יוסי בר יהודה, אמנם כתב דמותר (להעריבו) [להערים] למכור לגוי עד לאחר קצירה ואז מותר אף להכניסו לבית, ואף על גב דאמר דאין גודשין בית העמקים משום דאין הפסד להמתין הגדישה עד לאחר העומר אבל הכא יהיה נפסד בחורף אם לא יהיה נאסף הביתה, ומו' הר"ם אומר דר' יוסי נמי אפשר דשרי לקצור בחוצה לארץ דמצוה זו דאי אתה קוצר במקום שאי אתה מביא הוי מצוה התלויה בארץ ונפקא לן מקרא בקידושין (דף ל"ז) דמצוה דתלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ דודאי איסור אכילת חדש נוהגת בחוצה לארץ מקרא דמושבותיכם דכתיב גבי אכילת חדש דדרשינן בכל מקום שאתם יושבים אבל גבי קצירה לא נכתב ממושבותיכם, עכ"ל תוס' במסכת מנחות פרק כל הקרבנות (דף פ"ד). השיב ר"י בתשובה אחת כי החדש הידועה בחוצה לארץ אסור אבל מספק אין לנו לאסור כי רוב תבואות שלנו נזרעות ונשרשות קודם העומר בין חרפי ובין אפלי ובטמונהיא רובן זורעין שועל אחר הפסח ואף על פי כן מאחר שאין דלתות מדינה ננעלות ויכול לבא שם מצרפת שרובן זורעין קודם הפסח מותר, עכ"ל ס"ג (שם). צריך להיזהר משלתות שכר שעושין משעורין של כל השנה שנזרעו אחר העומר, ומכל מקום מספק אין לאסור, עכ"ל התוס' פ"ק דקידושין (דף ל"ו ד"ה כל מצוה).
